פסק-דין בתיק ת"א 5181-10-08

מבוא

1. התובע, יליד 15.7.62, עותר, כי בית המשפט יחייב את הנתבעים לפצותו בגין נזקים אשר נגרמו לו, לטענתו, בעקבות מעורבותו בתאונת עבודה ביום 2.5.05.

תמצית טענות הצדדים

2. הנתבעת מס' 1 (להלן: "דיקור הגליל") הייתה מעבידתו של התובע במועדים הרלוונטיים. הנתבעת מס' 2 (להלן: "מנורה") הינה חברת הביטוח שביטחה את דיקור הגליל  בביטוח אחריות מעבידים במועדים הרלוונטיים.

3. התובע טוען, כי עבד אצל דיקור הגליל בתור מתקין פרקטים ושטיחים מקיר לקיר. לטענתו, בתחילת חודש מאי 2005 הוא הוצב על ידי דיקור הגליל באתר עבודה בבאר שבע, בו בוצעו עבודות יציקת בטון אשר הוא אינו בקיא בביצוען. לטענתו, ביום התאונה הוא נדרש להשתתף בעבודת יציקת בטון ותוך כדי עבודתו נתקל ברשת ברזל שהונחה במקום. התובע נפל ונחבל בברך ימין. לטענתו, מנהל העבודה באתר הגיע בכדי להרים אותו ובעת הרמתו סובב לו את הברך.

4. לטענת התובע, אין לו ידיעה או יכולת לדעת את הנסיבות הממשיות שגרמו לתאונה. התובע טוען, כי נזקיו נגרמו כתוצאה מאתר עבודה לקוי שהיה בשליטת דיקור הגליל. הוא טוען, כי נסיבות האירוע מתיישבות יותר עם המסקנה שדיקור הגליל לא נקטה באמצעי זהירות סבירים מאשר עם המסקנה ההפוכה. לטענתו, יש להחיל את הכלל לפיו הדבר מדבר בעד עצמו ועל דיקור הגליל להוכיח, כי לא התרשלה. התובע טוען, כי בנסיבות העניין הרי שעבודת יציקת הבטון ורשת הברזל מהווים דבר מסוכן כהגדרת המנוח בפקודת הנזיקין.

5. עוד טוען התובע, כי דיקור הגליל התרשלה שעה שהעסיקה אותו בעבודה שלא היה מיומן בביצועה, לא דאגה לספק לו מקום עבודה בטוח ומוגן, הנהיגה שיטת עבודה פסולה ומסוכנת, סיפקה לו משטח עבודה לא תקין, לא הזהירה אותו מפני הסכנות הכרוכות בביצוע עבודת יציקת הבטון ועבודה על רשת ברזל, לא הדריכה אותו בעבודתו או הדריכה אותו בצורה לא מספקת, לא סיפקה לו נעליים מיוחדות המתאימות לעבודה, העסיקה מפקחים ו/או מנהלי עבודה לא מיומנים, אפשרה לו לעבוד בסביבה מסוכנת, לא דאגה לבטיחות אתר העבודה, לא נקטה באמצעי זהירות או לא נקטה באמצעי זהירות מתאימים, עשתה מעשים שמעביד סביר לא היה עושה בנסיבות העניין והפרה חובות חקוקות.

6. לאחר התאונה הובהל התובע לבית חולים ואובחן, כי הוא סובל מפגיעה בברך ימין. התובע טופל עם חבישה אלסטית ושוחרר עם המלצות למנוחה, מעקב רפואי והמשך טיפול. בהמשך אובחן, כי התובע סובל מקרע במיניסקוס פנימי וקרע חלקי ב- ACL. התובע עבר שני ניתוחי ארתרוסקופיה.

7. התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי ונקבעו לו נכויות זמניות ונכות צמיתה בשיעור של 15% מיום 1.1.07. התובע ביקש להסתמך על קביעת המל"ל ולא להגיש חוות דעת מטעמו.

8. התובע טוען, כי טרם התאונה היה בריא בגופו ובנפשו ובעקבות התאונה נפגע קשות תפקודו בכל תחומי החיים. לטענתו, בעקבות התאונה נגרמו ועתידים להיגרם לו הפסדי השתכרות, הוא נזקק ועתיד להיזקק לעזרת הזולת ונגרמו ועתידים להיגרם לו הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה לשם קבלת טיפולים רפואיים. התובע עותר לפיצוי בגין הפסד שכר לעבר ולעתיד, הפסד זכויות פנסיה, עזרת צד ג' בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה בעבר ובעתיד וכאב וסבל.

9. לטענת הנתבעות, דין התביעה להדחות. דיקור גליל טוענת, כי התובע עבד אצלה, בין היתר, בעבודות יציקת בטון כגון זו אשר בוצעה במועד התאונה. לטענתן, התובע היה בקיא בביצוע העבודה שנעשתה על ידו. הנתבעות טוענות, כי התובע הכיר את שיטת העבודה ואת תנאי השטח. לטענת הנתבעות, התובע עצמו, במעשיו ומחדליו, גרם להתרחשות התאונה ו/או תרם תרומה מכרעת לאירוע התאונה והתרומה האמורה מנתקת קשר בין מעשיה ומחדליה, המוכחשים, לבין התאונה.

10. הנתבעות טוענות, כי דיקור הגליל השתמשה במרב אמצעי הזהירות הדרושים להעסקת התובע. לטענתן, סיפקה לתובע מקום עבודה בטוח, נקטה בשיטות עבודה בטיחותיות, נקטה באמצעי הזהירות הדרושים לביצוע עבודת התובע באופן בטוח וזהיר, נתנה לתובע הדרכה נכונה ומספקת כיצד לבצע את עבודתו בצורה נכונה ובטוחה, ציידה אותו בציוד מתאים ונהגה כפי שמעביד סביר היה נוהג בנסיבות העניין.

11. הנתבעות מכחישות את הנזקים הנטענים וטוענות כי הם מוגזמים, אינם מעוגנים במציאות ואין קשר סיבתי בינם לבין התאונה.

12. הנתבעות מוסיפות וטוענות, כי מאחר ועסקינן בתאונת עבודה הרי שעל התובע לפעול לשם מיצוי זכויותיו במסגרת המוסד לביטוח לאומי. 

13. הנתבעות הגישו הודעת צד ג' נגד סולל בונה בע"מ (להלן: "סולל בונה"), אוניברסיטת בן גוריון (להלן: "האוניברסיטה") ומגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "מגדל"). לטענת הנתבעות, האוניברסיטה הייתה מזמינת העבודה בפרויקט בו נפגע התובע, סולל בונה שימשה כקבלן ראשי בפרויקט והייתה אחראית על הפיקוח ומגדל הייתה חברת הביטוח שביטחה את חבותן של סולל בונה ו/או של האוניברסיטה כלפי צדדים שלישיים.

14. לטענת הנתבעות, ככל שייקבע, כי מוטלת על דקור הגליל חבות בגין התאונה נשוא התביעה הרי שעל סולל בונה לשפות את הנתבעות בגין כל פיצוי בו יחויבו, לאור היותה הקבלן הראשי ו/או המפקחת על הביצוע.

15. עוד טוענות, כי הצדדים השלישיים התרשלו והפרו חובות חקוקות אשר נועדו, בין היתר, להגן על התובע במהלך עבודתו. לטענתן, ככל שייקבע, כי קיימת חבות כלפי התובע ביחס לתאונה הרי שזו נגזרת מרשלנותם הבלעדית ו/או המכרעת של הצדדים השלישיים והפרת חובות חקוקות על ידם. הנתבעות טוענות, כי הצדדים השלישיים התרשלו שעה שלא דאגו לשמור על כללי בטיחות ראויים, לא פיקחו על ביצוע העבודה ועל תקינות וניקיון השטח, לא נקטו אמצעי זהירות ובטיחות אשר היה בהם בכדי למנוע את התאונה, לא דאגו להסיר מכשולים ו/או סכנות בטיחותיות באתר העבודה, לא שמרו על כללי זהירות מתחייבים ולא נהגו כפי שמזמין עבודה ו/או קבלן ראשי ו/או מפקח סביר היו פועלים בנסיבות העניין.

16. הצדדים השלישיים מתנגדים להודעה לצד שלישי וטוענים כי דינה להדחות.

17. האוניברסיטה ומגדל טוענות, כי בהודעה לצד ג' אין פירוט באשר לחיקוקים שהופרו לכאורה על ידן. לטענתן, האוניברסיטה קיימה את כל חובותיה לפי כל דין רלוונטי, פעלה כפי שאדם סביר היה פועל במקומה, ונהגה במיומנות, זהירות ומקצועיות ובהתאם להוראות הבטיחות בעבודה. עוד טענו, כי אף אם האוניברסיטה התרשלה הרי שאין קשר סיבתי בין ההתרשלות האמורה ונזקי התובע. לטענתן, התאונה ארעה בשל אשמו המכריע של התובע או של הנתבעות או של סולל בונה.